מיון וקבלה למשלחת
אקדים ואכתוב כי זו המשימה הקשה ביותר שיש לבצע. מספר התלמידים הפונים להשתתף משלחת זו גדול ממספר המקומות המוקצים לנו לתכנית. המחשבה להגיד לתלמידה או תלמיד "מצטער, אבל לא תהיה חלק מהמשלחת" קשה מאוד.
אני יודע שהודעה כזו שתלמיד/ה יקבלו יכול להתקבל בצורה לא קלה אצל התלמידה או התלמיד. זה אחד המשימות הבודדות שאני פשוט שונא לעשות!
ולעצם העניין...המשלחת מיועדת לתלמידי י"ב בלבד וכדי להתקבל למשלחת הם צריכים לעמוד במספר קריטריונים:
1. ציון 85 ומעלה.
אני רואה לנכון להוציא תלמידים שבעזרת התכנית יקבלו השראה ומוטיבציה והדבר יגרום לשיפור ההישגים, סקרנות וביטחון. לכן חשוב לי שלא יהיו רק התלמידים שציוניהם 95 ומעלה אלא לתת הזדמנות לעוד תלמידים.
2. שליטה טובה בשפה האנגלית.
ההרצאות, ההדרכה, ההסברים והיומיום מתנהלים בשפה האנגלית ולכן על התלמיד להיות מסוגל לנהל שיחה בסיסית באנגלית, להבין את ההרצאות (שמתנהלות באנגלית פשוטה וברורה) ולקרוא את השלטים וההסברים בתערוכות השונות.
3. חובת השתתפות בקורס הכנה.
זה תנאי הכרחי - ללא הקורס התלמידים לא מצליחים להבין ולקשר מה הם רואים בתכנית. הקורס הוא קורס מבוא ורוב תכניו מוצגים ללא מתמטיקה ובשפה פופולרית. התלמידים במשלחת הראשונה לא הפסיקו להודות על כך שקורס ההכנה טרם להם מאוד כדי להצליח ולהבין טוב יותר את שראו וחוו בתכנית בביקור במאיץ.
4. המלצת מורה הפיזיקה, מחנך הכיתה ורכז השכבה.
תנאי זה הוא פשוט חלק מתהליך הסינון. תלמיד שיודע שהמחנך או רכז השכבה לא ימליץ עליו, לא יגיש מועמדות וברוב המקרים זה מוכיח את עצמו. מגישים מעומדות התלמידים שבהחלט ראויים לנסוע.
5. נכונות לבצע פעילות בבית הספר לאחר החזרה לארץ.
כמו שהתלמידים מקבלים הזדמנות נפלאה להיות באחד המקומות החשובים ביותר במחקר הפיזיקלי בעולם כיום, יש צפייה שהם יתרמו מעצמם לבית הספר. למשל לבצע פעילות לתלמידים, הרצאה שיעבירו או כל דבר שיראו לנכון לבצע.
6. אפשרות של ההורים לממן את הנסיעה.
אומנם נקודה אחרונה אבל בין החשובות. הנסיעה אינה ממומנת (הלוואי והייתי מוצא ספונסר לכך...) ולכן נדרשת תמיכה מהבית לכך. הסכום אינו כה גבוה כמו במשלחות אחרות ויכול להסתכם ב-4000 ש"ח הכוללים טיסה, מלון, נסיעות ואוכל.
לאחר שכל התלמידים מסרו את מועמדותם מתחילה העבודה הקשה - הבחירה מי נוסע.
אני (בתפקיד רכז הפיזיקה), מורי הפיזיקה הרלוונטיים (אלו המלמדים את התלמידים), המחנכים ורכז השכבה מחליטים תוך התייעצות על התלמידים שיסעו.
אחת הנקודות העיקריות היא ליצור שוויון בין מספר הבנים למספר הבנות במשלחת, גם אם היחס בין תלמידות לתלמידים אינו שווה בכיתות הפיזיקה. המטרה שתמיד עומדת לפניי היא לעודד את הבנות לבחור פיזיקה ולהמשיך ללמוד פיזיקה ברמות האקדמיות.
המשימה לא פשוטה וכל המועמדים ראויים. אני יכול להעיד שבמשך שבוע הרשימה השתנתה כמה וכמה פעמים והמחשבות ליוו אותי כל הזמן הזה את מי נבחר, מי הכי מתאים והאם הבחירה נכונה. בכל זאת החלטה משמעותית לתלמידים ואני לא רוצים לעשות טעויות. לעתים ההבדלים כמעט ולא קיימים בין התלמידים ואז צריכים להעלות רף של הקריטריונים ולעתים גם ליצור קריטריונים נוספים.
לאחר ההחלטה כל תלמיד שהגיש מועמדות מקבל מעטפה ובה מכתב אשר יודיע לו אם התקבל או לא.
זה הרגע שבו היד רועדת לי שאני מוסר את המכתב לתלמיד. לזה שהתקבל היד רועדת מהידיעה איזה חוויה הוא הולך לעבור ולזה שלא התקבל היד רועדת מהשאלה כיצד התלמיד יגיב וכיצד יהיה ניתן לנחם אותו ולעודד אותו.
תתכוננו למספר ימים של טלפונים מההורים אשר מנסים לברר למה בנם/בתם לא במשלחת ולבקשות של התלמידים מה אפשר לעשות כדי בכל זאת לנסוע.
במקרה זה אני ממליץ להיות שקופים בתהליך, להגיד את הגורמים לאי הבחירה למשלחת, אך גם להיות קשובים. מאוד חשוב לשדר את האמפטיה ואת ההבנה כי התלמיד מאוכזב ולנסות לעודד אותו. כדאי לבצע זאת בשיחה אישית עם התלמיד אם בבית הספר או אפילו להתקשר ולרומם את רוחו. מה שכן, זה לא פשוט....
ולאחר שצלחנו את בניית המשלחת מתחילה החוויה....
התלמידים מקבלים את זמני ותכני קורס ההכנה ומרגישים את ההתרגשות ואת ה"ניצוץ" בעיניים.
אקדים ואכתוב כי זו המשימה הקשה ביותר שיש לבצע. מספר התלמידים הפונים להשתתף משלחת זו גדול ממספר המקומות המוקצים לנו לתכנית. המחשבה להגיד לתלמידה או תלמיד "מצטער, אבל לא תהיה חלק מהמשלחת" קשה מאוד.
אני יודע שהודעה כזו שתלמיד/ה יקבלו יכול להתקבל בצורה לא קלה אצל התלמידה או התלמיד. זה אחד המשימות הבודדות שאני פשוט שונא לעשות!
ולעצם העניין...המשלחת מיועדת לתלמידי י"ב בלבד וכדי להתקבל למשלחת הם צריכים לעמוד במספר קריטריונים:
1. ציון 85 ומעלה.
אני רואה לנכון להוציא תלמידים שבעזרת התכנית יקבלו השראה ומוטיבציה והדבר יגרום לשיפור ההישגים, סקרנות וביטחון. לכן חשוב לי שלא יהיו רק התלמידים שציוניהם 95 ומעלה אלא לתת הזדמנות לעוד תלמידים.
2. שליטה טובה בשפה האנגלית.
ההרצאות, ההדרכה, ההסברים והיומיום מתנהלים בשפה האנגלית ולכן על התלמיד להיות מסוגל לנהל שיחה בסיסית באנגלית, להבין את ההרצאות (שמתנהלות באנגלית פשוטה וברורה) ולקרוא את השלטים וההסברים בתערוכות השונות.
3. חובת השתתפות בקורס הכנה.
זה תנאי הכרחי - ללא הקורס התלמידים לא מצליחים להבין ולקשר מה הם רואים בתכנית. הקורס הוא קורס מבוא ורוב תכניו מוצגים ללא מתמטיקה ובשפה פופולרית. התלמידים במשלחת הראשונה לא הפסיקו להודות על כך שקורס ההכנה טרם להם מאוד כדי להצליח ולהבין טוב יותר את שראו וחוו בתכנית בביקור במאיץ.
4. המלצת מורה הפיזיקה, מחנך הכיתה ורכז השכבה.
תנאי זה הוא פשוט חלק מתהליך הסינון. תלמיד שיודע שהמחנך או רכז השכבה לא ימליץ עליו, לא יגיש מועמדות וברוב המקרים זה מוכיח את עצמו. מגישים מעומדות התלמידים שבהחלט ראויים לנסוע.
5. נכונות לבצע פעילות בבית הספר לאחר החזרה לארץ.
כמו שהתלמידים מקבלים הזדמנות נפלאה להיות באחד המקומות החשובים ביותר במחקר הפיזיקלי בעולם כיום, יש צפייה שהם יתרמו מעצמם לבית הספר. למשל לבצע פעילות לתלמידים, הרצאה שיעבירו או כל דבר שיראו לנכון לבצע.
6. אפשרות של ההורים לממן את הנסיעה.
אומנם נקודה אחרונה אבל בין החשובות. הנסיעה אינה ממומנת (הלוואי והייתי מוצא ספונסר לכך...) ולכן נדרשת תמיכה מהבית לכך. הסכום אינו כה גבוה כמו במשלחות אחרות ויכול להסתכם ב-4000 ש"ח הכוללים טיסה, מלון, נסיעות ואוכל.
לאחר שכל התלמידים מסרו את מועמדותם מתחילה העבודה הקשה - הבחירה מי נוסע.
אני (בתפקיד רכז הפיזיקה), מורי הפיזיקה הרלוונטיים (אלו המלמדים את התלמידים), המחנכים ורכז השכבה מחליטים תוך התייעצות על התלמידים שיסעו.
אחת הנקודות העיקריות היא ליצור שוויון בין מספר הבנים למספר הבנות במשלחת, גם אם היחס בין תלמידות לתלמידים אינו שווה בכיתות הפיזיקה. המטרה שתמיד עומדת לפניי היא לעודד את הבנות לבחור פיזיקה ולהמשיך ללמוד פיזיקה ברמות האקדמיות.
המשימה לא פשוטה וכל המועמדים ראויים. אני יכול להעיד שבמשך שבוע הרשימה השתנתה כמה וכמה פעמים והמחשבות ליוו אותי כל הזמן הזה את מי נבחר, מי הכי מתאים והאם הבחירה נכונה. בכל זאת החלטה משמעותית לתלמידים ואני לא רוצים לעשות טעויות. לעתים ההבדלים כמעט ולא קיימים בין התלמידים ואז צריכים להעלות רף של הקריטריונים ולעתים גם ליצור קריטריונים נוספים.
לאחר ההחלטה כל תלמיד שהגיש מועמדות מקבל מעטפה ובה מכתב אשר יודיע לו אם התקבל או לא.
זה הרגע שבו היד רועדת לי שאני מוסר את המכתב לתלמיד. לזה שהתקבל היד רועדת מהידיעה איזה חוויה הוא הולך לעבור ולזה שלא התקבל היד רועדת מהשאלה כיצד התלמיד יגיב וכיצד יהיה ניתן לנחם אותו ולעודד אותו.
תתכוננו למספר ימים של טלפונים מההורים אשר מנסים לברר למה בנם/בתם לא במשלחת ולבקשות של התלמידים מה אפשר לעשות כדי בכל זאת לנסוע.
במקרה זה אני ממליץ להיות שקופים בתהליך, להגיד את הגורמים לאי הבחירה למשלחת, אך גם להיות קשובים. מאוד חשוב לשדר את האמפטיה ואת ההבנה כי התלמיד מאוכזב ולנסות לעודד אותו. כדאי לבצע זאת בשיחה אישית עם התלמיד אם בבית הספר או אפילו להתקשר ולרומם את רוחו. מה שכן, זה לא פשוט....
ולאחר שצלחנו את בניית המשלחת מתחילה החוויה....
התלמידים מקבלים את זמני ותכני קורס ההכנה ומרגישים את ההתרגשות ואת ה"ניצוץ" בעיניים.
